קרציות הן אחת הבעיות הנפוצות אצל כלבים בישראל, ובמיוחד בחודשים החמים. הן נצמדות לעור, נשארות שם ימים, והרבה פעמים מגלים אותן רק כשהן כבר גדולות ובולטות למגע. אם תדעו איך לזהות אותן, איך להסיר אותן נכון ואיך להפחית את הסיכוי להופעת קרציות נוספות, תחסכו לעצמכם ולכלב לא מעט אי נעימות. המאמר הזה עוסק בקרציות בלבד ולא בפרעושים, ומרכז את מה שצריך לדעת כדי לזהות אותן, להסיר אותן נכון ולמנוע הופעת קרציות נוספות.

מה הן קרציות ואיפה הכלב נדבק בהן

קרציות הן טפילים חיצוניים שנצמדים לעור הכלב וניזונים מדם. הן אינן קופצות ואינן עפות. הן ממתינות על קצה עשב, על שיח או על גדר, ונאחזות בכלב שחולף לידן.

המקומות שבהם כלבים נדבקים הם בדיוק המקומות שהם הכי אוהבים: שדות, גינות ציבוריות, שבילי עפר, ערמות עלים ואזורי צמחייה גבוהה. גם חצר פרטית שלא מתוחזקת יכולה לשמש בית גידול לאוכלוסייה שלמה, ולא צריך לצאת רחוק כדי להיתקל בהן.

העונה משפיעה על היקף הפעילות, אבל באקלים הישראלי נתקלים בקרציות כמעט כל השנה. המשיכו בבדיקות גם בחודשי החורף, גם אם בתדירות נמוכה יותר.

לזמן יש תפקיד חשוב. ככל שהקרציה נשארת צמודה זמן רב יותר, כך עולה הסיכון לגירוי מקומי ולהעברת מחלות, ולכן הסרה מוקדמת עדיפה על המתנה. אין צורך להיבהל מכל קרציה בודדת, אבל כן כדאי להפוך את הבדיקה להרגל ולא למשימה שנזכרים בה פעם בעונה. אם עולה חשש לגבי מחלה שעלולה לעבור, הפנו את השאלה לווטרינר ולא לחיפוש באינטרנט.

כדאי לדעת שקרציות מגיעות בכמה שלבי התפתחות ובכמה גדלים. הצעירות שבהן קטנות מאוד, לפעמים בגודל גרגר חול, וקל מאוד לפספס אותן במעבר יד מהיר. אם אתם מוצאים אחת גדולה, שווה לעבור על הכלב לאט ולחפש נוספות קטנות ממנה.

איך מזהים קרציה על הכלב

בדקו את הכלב אחרי כל טיול באזור פתוח. העבירו את היד נגד כיוון הפרווה ועברו לאט על האזורים שבהם קרציות נוטות להיצמד. אצל כלבים עם פרווה עבה או כהה כדאי לעשות את זה באור טוב.

• האוזניים ומאחוריהן: העור דק שם והפרווה דלילה יותר.

• הצוואר ואזור הקולר: אחד המקומות הנפוצים ביותר.

• בית השחי והמפשעות: חם, מוגן ומוסתר מהעין.

• בין האצבעות ובכריות הרגליים: קל מאוד לפספס שם.

• סביב הזנב ופי הטבעת: בדקו גם אם נראה שהכול בסדר.

קרציה שזה עתה נצמדה נראית כמו נקודה קטנה וכהה, לפעמים בגודל של ראש סיכה. ככל שהיא ניזונה היא מתנפחת וצבעה עשוי להשתנות לאפרפר או לבז', והיא יכולה להגיע לגודל של גרגר אפונה. רוב הבעלים מגלים אותה דווקא בשלב הזה, כשהיא כבר מורגשת למגע.

בדקו גם את עצמכם ואת הציוד. קרציה שלא הספיקה להיצמד לכלב יכולה לעבור לבגדים, לרצועה או לשמיכה ברכב, ומשם למצוא מארח אחר. נערו את הציוד אחרי טיולים בשטח, והכניסו שמיכות ומגבות לכביסה בטמפרטורה גבוהה כשחוזרים מאזור עם צמחייה גבוהה.

הסרת קרציה מהכלב, שלב אחר שלב

ככל שתסירו את הקרציה מוקדם יותר, כך ייטב. הצטיידו מראש בפינצטה דקה או בכלי ייעודי להסרת קרציות, בכפפות ובחומר חיטוי.

• הרגיעו את הכלב: הושיבו אותו בתנוחה נוחה, ואם אפשר בקשו ממישהו להחזיק אותו בעדינות.

• אחזו קרוב לעור: תפסו את הקרציה בבסיס הראש, סמוך ככל האפשר לעור, ולא בגוף המנופח.

• משכו ישר ולאט: משיכה יציבה וישרה כלפי חוץ. אל תסובבו, אל תנענעו ואל תמשכו בחדות.

• חטאו את האזור: נקו את מקום העקיצה בחומר חיטוי ורחצו ידיים לאחר מכן.

• השליכו אותה כראוי: אל תמעכו אותה בין האצבעות. עטפו והשליכו, או שמרו בכלי סגור אם הווטרינר ביקש לראות אותה.

בימים שאחרי ההסרה עקבו אחר האזור. סימן אדום קטן שדועך תוך יום או יומיים הוא סביר. אם האדמומיות מתרחבת, האזור מתנפח או שהכלב מלקק אותו ללא הרף, זה כבר עניין לווטרינר.

טעויות נפוצות בהסרת קרציות

ברשת מסתובבות לא מעט שיטות ביתיות, ועדיף להימנע מכולן. המשותף להן הוא הניסיון לגרום לקרציה להישמט לבד במקום להוציא אותה בצורה מכנית ומבוקרת.

• שריפה או קרבת להבה: מסוכנת לכלב ולכם, ואין שום סיבה להשתמש בה.

• לק לציפורניים, וזלין או שמן: מיועדים לחנוק את הקרציה, אך התהליך איטי והכלב נשאר איתה בינתיים.

• אלכוהול או חומרי ניקוי על הקרציה: עלולים לגרות את העור של הכלב.

• משיכה בכוח או סיבוב: מעלים את הסיכוי שחלק מהקרציה יישאר בתוך העור.

אם ניסיתם והראש נשאר בעור, אל תחפרו ואל תנסו לחלץ אותו בכוח. פנו לווטרינר ותנו לו לטפל בזה.

מתי לפנות לווטרינר

יש מצבים שבהם לא כדאי להסתמך על טיפול ביתי. פנו לווטרינר במקרים האלה:

• ראש הקרציה נשאר בעור: ואינכם מצליחים להוציא אותו בקלות.

• האזור מחמיר במקום להשתפר: אדמומיות שמתרחבת, נפיחות או הפרשה.

• שינוי במצב הכלב: חולשה, ירידה בתיאבון, חום, צליעה או התנהגות שאינה אופיינית לו.

• מספר גדול של קרציות בבת אחת: במיוחד אצל גורים או כלבים מבוגרים.

• התלבטות לגבי אמצעי מניעה: התאמה לגיל, למשקל, למצב בריאותי או שילוב עם תרופות אחרות.

תסמינים כאלה יכולים לנבוע גם מגורמים אחרים לגמרי, ולכן אל תסיקו לבד ואל תתחילו טיפול על דעת עצמכם. הווטרינר הוא הכתובת לאבחון ולהתאמת הטיפול, והמאמר הזה אינו מחליף ייעוץ וטרינרי.

מניעת קרציות לאורך השנה

מניעה יעילה יותר כשהיא חלק משגרת הטיפול הקבועה בכלב. שלבו בין טיפול מונע קבוע לבין בדיקות ידניות ותחזוקה של הסביבה שבה הכלב מסתובב.

בדקו את הכלב אחרי טיולים באזורים פתוחים, כסחו את הדשא בחצר, פנו ערמות עלים וגזם, והקפידו לטפל בכל הכלבים בבית ולא רק באחד מהם. אם יש לכם גם חתול, התייעצו עם הווטרינר לפני שימוש בכל מוצר, מכיוון שחלק מהתכשירים לכלבים אינם מתאימים לחתולים.

העיתוי חשוב לא פחות מהבחירה. התחילו את הטיפול המונע לפני שהעונה נכנסת לשיא ולא אחרי שכבר מצאתם קרציה, ושמרו על רצף קבוע. פער בין הטיפולים עלול להשאיר את הכלב ללא הגנה מספקת.

אם אתם מוצאים קרציות שוב ושוב למרות טיפול מונע, הבעיה בדרך כלל אינה במוצר אלא בסביבה. בדקו את החצר, את מקום השינה של הכלב ואת האזורים שבהם הוא שוכב בבית, וטפלו בכל בעלי החיים בבית באותה תקופה. שאלו את הווטרינר אם כדאי לשנות אמצעי או תדירות.

הטבלה הבאה מסכמת את אמצעי המניעה הנפוצים ומה כדאי לדעת על כל אחד מהם.